menu

26 בנובמבר 2012

באיחור אופנתי של 4 חודשים, יום הולדת 3 לגוזל!


פוסט זה נכתב לפני למעלה מארבעה חודשים: 01.06.12, יום ההולדת של הגוזל שלנו. תחת נטל החיים הנוכחי לא הצלחתי לסיים אותו כראוי; לכן החלטתי שאני מתגמשת באגף הפרפקציוניזם, העיקר שכבר יפורסם.

הילד האהוב שלנו בן 3!
שלווווש! אלוהים איך הזמן טס. זהו, אין לי תינוק יותר; לא סתם יש בד"כ הפרשים של שלוש שנים בין ילד לילד. הצורך בעוד תינוק קטן מגיע בדיוק שהתינוק שלך הופך להיות ילד, והצורך שלו בך הולך ופוחת.

השבוע נעם אמר לי "אמא, אני רוצה שתיהיה המלכה שלי כי את חמודה" ואני רק אמרתי לעצמי: "נכון!" וגם: "אוי בבקשה שהגיל המקסים הזה לא יעבור כל כך מהר". איזה אושר זה שהוא עוד מתכרבל בחיקי ואני יכולה לשמור עליו ולהגן מכל צרה. כל יום יש לו איזו הברקה חדשה ומחברת השירבוטים שלו מתמלאת בעוד ועוד פנינים; עוד מספר שנים, שאזכיר לו כמה הוא היה מחובר אליי, הוא יגחך ויגיד לי לא להביך אותו ליד חברים, וגם שהוא צריך 50 שקל.

את יום הולדתו השלישי חגגנו, כמובן, בשני אירועים נפרדים: יום הולדת בגן (שכבר הסתיים והתחלנו גן חדש) ויום הולדת בבית.
הגננת של נועמיקו מספרת שהוא כל כך התרגש עד שלא היה מסוגל להתרכז בכלום מלבד לסדר את הגן, לארגן את שולחן יום ההולדת ולסדר את הכריות והילדים בשלשות. אנחנו הגענו בשעה 11:00 והוא כבר שעה לפני היה בהכנות. אלכסנדרה הגננת האלופה! לא יכלה שלא לצלם אותו, קבלו הצצה:









כאן כבר אמא ואבא(שמצלם) סבא וסבתא*2 הגיעו לחגיגה



כל ילד קיבל עוגיה בתוך שקית. ועוגת טרקטור ירוק לבקשת חתן השמחה (הצילום מהטלפון בשעת לילה מאוחרת עמכם הסליחה)

מסיבת יום ההולדת הייתה מקסימה ומרגשת, במיוחד הברכה של הצוות הנפלא. נעם לא ממש שיתף פעולה כי היה נרגש במיוחד, אבל פיצה על כך במסיבת יום ההולדת בבית בשבת.
נתבקשנו לכתוב ברכה ולהקריא אותה בגן, אבל בחרתי דווקא לשתף אתכם בברכה שהגננת שלו כתבה(אלכסנדרה אנחנו כל כך מתגעגעים אליך!); כ"כ התרגשתי! היא מכירה את הילד שלי בדיוק כמוני והרי כל אמא חושבת שהיא מכירה את הילד שלה טוב מכולם:

"עינים מדהימות כמו שני אגמים
שיער שחרחר ו...אאאך! איזה ריסים!
מי זה חוגג עם זר על הראש?
זה נעם שלנו- הוא כבר בן שלוש.

ילד חתיך, רגיש ושובב
שאוהב לרוץ,לשיר, לרקוד ומשתעמם בלי חבריו

זללן לא קטן של עוגות וממתקים,
אך לרוב מוכן לחלוק גם עם חברים
אכפת לו מאוד מה קורה מסביבו:
מי נפל, מי בכה, מה עושה רעש פה?

פתרונותיו הם פשוטים ומתאימים לכל גיל:
אם בוכים- רוצים את אמא
אם חולים- יעזור ד"ר גיל-גיל

אוהב חיבוקים, מגע ונשיקות
ולחפש בהזדמנות איזה אוזניים פנויות

לך נעם, אנו מאחלים
המון מזל טובים
שתגדל ותצמח ותגיע למרחקים
אנחנו תמיד אותך אוהבים מנשקים ומחבקים.

וגם אנחנו ילד אהוב שלנו ממשיכים באהבה גדולה ללוות אותך השנה כמו בכל השנים שעוד יבואו במסע החיים המשותף שלנו. נהנים לראות אותך גדל ומתפתח, אוהב לאהוב את כולם סביבך; פעלתן וסקרן,מוזיקה זה בנשמה שלך ואני בטוחה שעוד אכתוב כאן על הקונצרטים שלך. רגיש עם לב ענק. עטוף בחברים מקסימים ובעיקר נהנה מהחיים, ותמיד תמיד שמח. אמן וכל חייך יהיו מאורים באור ושמחה ומוקפים באהבה.


נעם שלנו כל חודשיים מחליף את האהבה שלו. היינו בעיר הקטרים, טרקטורים, מכסחת דשא, ועכשיו אנחנו ברחוב סומסום: עוגיפלצת, אלמו, אריק ובנץ אלו האהבות החדשות.
עשינו שילוב ביום ההולדת והרי לפניכם התוצאה


(מתנצלת מראש לא צילמתי כמעט לכן רוב הדברים לא מתועדים וגם מה שמתועד צולם לרוב מהטלפון)





כל ילד קיבל מתנה: שקית של עוגיות שנעם ואני הכנו ושקית ערכת אפייה שתפרתי עם מערוך קטן וחותכני עוגיות.
זאת הייתה המתנה לכל ילד.










השקיות התפורות עם חותמת של: stampinup ודיו לבדים שנקנה מנתנאלה 



ועוגיות על מקל, תודו שזה מזכיר את העוגיה "בשרק" 1 העוגיות היו ארוזות במנייר צלופן שקוף עם סרט ונעם חילק לכל ילד שקית ערכת אפייה ועוגיה





עוגת עוגי פלצת שבלי השכנה המדהימה שלי לא הייתה נראית ככה. מצקין אהובה תודה רבה על העזרה בשעת משבר. והקסדה שימשה כזר הוא סירב להיפרד ממנה.



 כל ילד קיבל בקבוק מים עם אלמנט מודפס שחזר על עצמו...



זאת הגרפיקה שהשתמשתי בה שנה שעברה רק שיניתי את המוטיב טרקטור שחזר על עצמו






אבא שלי כבר שנה שלישית מאחורי הקלעים מקלף מדבקות, מנפח, חותך, מבשל ועכשיו גם מעצב סלסלות אבטיחים. להזמנות חייגו: הייתן רוצות




הייתה גם הצגה מקסימה של שני גיסתי על גמד קטן ונחמד שיוצא לטיול ומחלק מתנות לכל הילדים בסוף...



נעמיקו שלנו היה כל כך מאושר וכך גם אנחנו!




הילדים קישטו קאפקייקס בשוקולד וסוכריות שסבתא אתי הכינה (לא היה לי מושג בכלל,היא הפתיעה אותי עם זה ושמחתי על הרעיון)





ואין ספק שהמכסחת של סבתא אלישבע הייתה מרכז העניינים







ונחשו איזו מתנה הוא הכי אהב?......

סבא רוני בנה לו מכסחת דשא ידנית ומאז כל יום אנחנו שומעים אותו ברררררררררררררררררררררר עם קסדה על הראש אוזניות כמו סבתא והילד מאושר!
מי צריך יותר מזה?

היה כייף, כייף (כמו שנעם אומר שהוא נהנה מאוד) ואני מוכרחה להודות שהשנה אפילו נהנתי. היתה אוירה נעימה ורגועה, לא עבדתי קשה מידי וחשוב מכל: הילד שלי היה בעננים.
אז נתראה בשמחות....
מקווה לבקר כאן יותר:)
הילה