שנה טובה

רגע לפני כניסת החג, אני מוצאת את עצמי עושה לרגע חשבון נפש עם עצמי. איך חלפה לה שנה כ"כ מהר? עוד לא הספקתי בכלל לסכם את השנה שקדמה לה. אבל ללא ספק הדבר שיחלתי לעצמי יותר מכל זה לצאת לדרך עצמאית. אזרתי הרבה מאוד אומץ ועשיתי זאת! אני חושבת שהמהלך הזה גרם לי לכ"כ הרבה נחת ואושר; אני מבטיחה לפרט בפוסט נפרד.
יש 10 דברים שהייתי מאחלת לעצמי לכבוד השנה החדשה:

1. יותר זמן איכות עם נעם שלי (למרות שזה אף פעם לא מספיק)
2. לארגן את הזמן שלי נכון יותר 
3. לדבר רק עם מי שגם יודע להקשיב
4. לצאת לחופש עם גדי לבד לפחות פעמיים בשנה
5. לבקר את אמא ואבא יותר
6. להצליח לסיים את הפרוייקטים שהתחלתי
7.ליזום ולפתח את הרעיון לפני שאני מדברת עליו
8.פחות זמן עם המחשב יותר זמן עם המשפחה
9. לא לבטל מפגשים עם חברות אפילו שאני גמורה מעיפות. ולזכור שכשאני מצליחה להקים את עצמי, אני תמיד נהנת.
10.להפסיק להתעצבן על טיפשותם של אחרים.

11. חייבת לאחל את האחרון חביב לנועם ואביבה שליט, אולי אפילו את הראשון שלי, שבשנה הבאה, לאחר שש שנים בשבי, הוא יחזור הביתה ויחגוג איתם את השנה החדשה. אמן!

שתהיה לכולם שנה טובה של הגשמת חלומות והשגת מטרות!

נשיקות וחג שמייח
הילה

מתנות,מתנות,מתנות

מי לא אוהב מתנות???
זה לא סוד שראש השנה הוא אחד החגים המפנקים ביותר.
אצלנו במשפחה נוהגים לחלק מתנות בחגים; מי שהתחילה במסורת, אם זכרוני אינו מטעני, הייתה דודתי סיגי שבפסח נהגה להתחפש לאליהו הנביא, נושאת שק גדול (ממש סנטה קלאוס) ומחלקת מתנות לכווווולם. ואל תטעו, אנחנו משפחה ברוכת ילדים ונכדים. המתנה לא חייבת להיות משובצת יהלומים, אבל כדאי שתהיה אישית; והעיקר: תשומת הלב. אני מאמצת את המסורת הזו בחום, גדי קצת פחות:) אבל יש הנאה מרובה בלפנק את האנשים הקרובים אליך.
לכבוד השנה החדשה וההתחלה החדשה שלי (שתתואר בפוסט נפרד)
אירגנתי מכירה עם מיטב היוצרים של גוש שגב (משגב) ביישוב עצמון. כך שכולם יוכלו לפנק את בני משפחתם בדברים יפים.
לכבוד המכירה הכנתי צנצנות ריבת תפוחים מעשי ידי, ארוזות ומעוצבות, כריות בשלל גוונים וצבעים, מפות שולחן וכרטיסי ברכה.
לאחר שגלי חברתי היקרה שכנעה אותי לקיים בביתה את המכירה, היה לי ברור שצריך לצרף עוד יוצרים על מנת למלא את החלל. הזמנתי חברים ומכרים מהאזור שכולם יוצרים נפלאים.
אז מה יהיה לנו?...

נגה גולדשטיין - צורפת מוכשרת ביותר. בשעות הפנאי שלה צועדת בשדות וביערות ואוספת זרעים.

נגה מצליח ללכוד את היופי של הטבע, ומבטאת זאת בתכשיטים המקסימים שלה.

בפעם הראשונה שנפגשנו היא פתחה תיבה קטנה ובתוכה היו מלא זרעים,עלים ופרחים שמהם היא יצרה את הקולקציה המופלאה הזו.

 

קיילה: קרמיקאית נפלאה ומוכשרת עם המון שנות ניסיון. קיילה הכינה כלי חדש ומיוחד שמיועד לתפוחי עץ בתנור. נראה טעים אני מוכרחה לנסות.

עוגילי-  עם עוגיות שלא רק נראות טוב אלא גם טעימות מאוד.מתנה שכל ילד ישמח לקבל.

חלב עם הרוח- מקום קסום ואנשים מקסימים יושבים,למרגלות הר השאבי שבגליל המערבי .חוה קטנה וקסומה בגבעות שמסביב רועה עדר עיזים, ממנו הם מייצרים גבינות מחלב עיזים אורגני.גבינות ויין במקום גם יש מסעדה משובחת ביותר ששווה להגיע אליה מכל מקום בארץ. הכל בתיאום מראש ופרטים באתר.

אני מביאה איתי שלל עיצובים שהכנתי במיוחד לכבוד החג.
כריות במבחר צבעים משגע, מפות שולחן בגדלים שונים,ריבות מעשה ידי,וכרטיסי ברכה.

תמר- עם עוגיות משובחות ועוגות הכל ארוז מקסים וכ"כ כ"כ טעים!!!

יש עוד כל מיני הפתעות אבל לא הצלחתי להתארגן כמו שצריך על תמונות מפאת לחץ בזמן.
מזמינה את כולם להגיע

שבת שלום
הילה

לפני ואחרי...

מי לא מכיר את הספות הקטנות שמגיעות בשלל דמויות וולט דיסני?! נעם קיבל אחת ליום הולדתו, הוא כל כך אוהב אותה, שהוא רוצה לישון עליה כל לילה. גם כשחוזרים מהגן יש טקס: הוא מתיישב על הספה עם בקבוק תה וצופה בטלטביז (התוכנית האהובה עליו עכשיו).
החלטתי שאני מוכרחה לשדרג אותה כי לא מתאים לי כל הכחול הזועק הזה בבית:)
(גלי אהובתי, מתה עליך וזאת ה-מתנה אבל כנראה שירכא לא חזקים כ"כ בעיצוב) ובכלל אם היא הפכה להיות כל כך שימושית שלפחות תיראה טוב!

לכל התופרות שקוראות, מכירות את זה שאתן קונות בדים מקסימים וקשה לכם להשתמש בהם, והם שוכבים בארון מעל שנתיים עד שמגיע הדבר הנכון? כך קרה לי עם בד הינשופים. אני כל כך כל כך אוהבת אותו שהיה לי קשה מאוד להשתמש בו. קניתי את הבד גם בירוק וכחול (השתמשתי בו כאן במשטח הפעילות) אבל את הלבן הכי אהבתי (בכלל יש לי חולשה לצבע הזה). ברגע שחשבתי על שדרוג הספה של נעם, היה לי ברור שאני הולכת על זה והנה קבלו הצצה לתוצאה.

לפני:

ואחרי:

שלא תחשבו לרגע שאני רפדתי את זה, כי ממש לא כך הדבר. זה היה מורכב מידי וממש לא לסבלנות שלי ולמעט הזמן שיש לי. לקחתי את הספה עם הבדים הנבחרים (3 פעמיים שיניתי את בחירת הבדים) ונתתי לעבאד, רפד מספר אחד בסכנין! וגם אחד האנשים הישרים שפגשתי. ו......יצאתי ממנו עם שלל שאריות שהיו עולות לי הרבה בנחלה. עלות כוללת 300ש"ח
הספה עלתה-100
בדים שנרכשו כאן -100
עבודת רפד -100 ש"ח
 נראה לי שווה לא????

נעם כל כך שמח לקבל את הספה שלו חזרה ואני מרוצה וכבר עוברת לפרוייקט הבא... מגן ראש למיטה.

בימים האחרונים אנחנו עושים קצת שדרוגים בחדר של נעם מתוך כוונה להעביר אותו למיטת מעבר וההתרגשות גדולה.
אם לומר את האמת הוא ממש מוכן, אבל לי קשה מאוד לשחרר. אני חושבת שהתחושה היא אותה התחושה של הפסקת ההנקה וגם המטרנה לפני השינה. הוא עוד תינוקי קטן שלי איך קרה שהוא עובר למיטה של גדולים פתאום????!!!!
אני מפחדת להתעורר ופתאום הוא יבקש ממני את מפתחות האוטו. קצת הרחקתי לכת לא? יגיע היום ואני אקנה לו ספה אמיתית  של גדולים לדירת הרווקים שלו. או שאולי אני ארפד את הישנה:) אבל עד אז כנראה שאני יעשה לו עוד כל מיני דברים....

שבוע טוב לכלום!
הילה

כובע קסמים

מילים: לאה גולדברג

כל הימים, כל הימים
חולמת אני על כובע קסמים.
כובע קטן, מקושט נוצה,
העושה כל מה שאני רוצה.

אחבוש אותו ואומר, למשל:
"כובע, עשה שאני אגדל!"
והנה מיד הנני עולה,
וגופי מתמתח ואני גדולה,
ואין כמוני בכל העולם;
כי אני גדולה וגבוהה מכולם.
והכל מסתכלים ביראה וכבוד,
כי הרי אני גדולה עד מאוד.

ואמא בערב כבר לא תאמר:
"לכי לישון כבר מאוחר!"
ואבא לא עוד יגער במילים:
"אל תתערבי בשיחת הגדולים!"
וכשאדבר יקשיבו כולם,
כי אני הגדולה בכל העולם.

כל הימים, כל הימים...

הנה בליבי בקשה שניה:
"כובע היה לאוניה!"
מיד הוא קופץ מראשי לים
ואני מפליגה בו בכל העולם,
לאיים רחוקים, לארץ זרה,
נוסעת הלוך ובחזרה,
ורואה ערים והרבה אנשים,
פרסים והודים וכושים,
ואיש לא יבין, ואיש לא ידע,
כי נוסעת בים ילדה לבדה.

ואם יהיה לי בים עצוב,
אומר לו: "כובע, הביתה שוב!"
ואבוא לביתי. ומכל המדינות
לכל חברי אביא מתנות.
ומסביבי ישבו חברים
ואני אספר להם סיפורים,
ואיש לא יעז להגיד לי עכשיו:
"שוב היא בודה סיפורי כזב!"

כל הימים, כל הימים...

יש כ"כ הרבה פרויקטים שאני לא מצליחה להראות מפאת חוסר בזמן. מבטיחה להשתפר.

הגזרה של הכובע נלקחה מאחד הספרים האהובים עלי Children'sClothes ספר נהדר עם הדרכה מצויינת.

נעם אומנם הדוגמן, אבל הכובע נתפר לחבר הכי טוב שלו איתי. מהרגע שהוא מתעורר ועד הרגע שהוא הולך לישון הוא עם כובע על הראש (כולל את הלילה) והכובע חייב להיות בצבע ירוק! לקחתי בחשבון שאולי הפטיש הזה יעבור ולכן הכובע דו צדדי. צד אחד ירוק כמובן והצד השני בד מקסים של פילים שקניתי בfabricworm

מצאתי הדרכה נחמדה של כובע באתר של מרתה  סטיוארט  אתם יכולים לראות אותה כאן

 אולי בהמשך אצלם הדרכה של הכובע שתפרתי.

שיהיה לכולם סופ"ש נעים

הילה

יום הולדת שנתיים לנעם- הקונספט קרקס

סיפור לידה בגיל שנתיים? נראה לי שאת זה אני אשאיר לפוסט אחר.
קיבלתי כל מיני תגובות על מסיבת יום ההולדת שארגנתי לנעם. אבל השכיחה ביותר הייתה "מה את משוגעת?? מי עורך מסיבה כל כך גדולה לילד בן שנתיים?" 
אבל הרגשתי שאני באמת רוצה לחגוג, שלחגיגה הזו יש משמעות עבורי קצת יותר עמוקה מעוד יום הולדת.

כשנעם נולד, אבא שלי כפה עלינו לקיים ברית מילה, עם כל המשתמע מזה. בסבך ההורמונים והרגשות שליוו את הלידה, נכנעתי ללחצים והיום אני אפילו לא רוצה להיזכר בזה. הדבר היחיד שרציתי זה לצרוח על כולם שיעזבו אותי בשקט ויעלמו, ויתנו לי להיות עם הגוזל שלי שרק נולד וכבר מצא את עצמו במרכזה של כזו המולה. לא הרגשתי שאני חוגגת משהו, וכל משמעות שאולי היתה לאירוע שכזה, התאיידה בינות לצהלולים. אני מפצירה בכל אישה שיולדת את ילדה הראשון (אולי עם השני זה אחרת..?) לחכות לפחות 5 חודשים עד שמקיימים אירוע המוני.

היום אני מרגישה שבאמת יש לי מה לחגוג ואני רוצה לחגוג כל יום ולומר תודה! תודה שבחרת בי מכל האימהות בעולם.

המסיבה נתנה הזדמנות נהדרת להפגיש בין כל האנשים האהובים בחיינו, שלא כולם מכירים אחד את השני אבל כולם נוטלים חלק משמעותי בחייו של נעם.

התחלתי את ההכנות חודש מראש,אבל לא עמדתי בזמנים והיו הרבה דברים שנשארו לדקה התשעים. נפגשתי עם נוית, הידועה גם בכנויה הבלבוסטה, להחלטת קונפסט ולאחר פשפושים באינטרנט בחרנו בקרקס! שמח, צבעוני, כל ילד אוהב חיות, והתוצאה בהמשך:

הברכה שכתבנו לנעם ליום הולדתו הראשון (בקרוב תעבור כריכה אצל אוריתי מטווילנגן ואכתוב גם על זה)  מרגישה לי נכונה גם היום.
"ממשיכים ללוות אותך במסע החיים המשותף שלנו יחד"
אוהבים אותך יותר משתדע אי פעם
אמא ואבא

ההזמנה הייתה דו צדדית בגודל של גלויה:



כל ילד קיבל שקית הפתעה (לא יכולתי להתאפק למרות שזה ממש לא הגיל. היו כמה הורים שרצו להרוג אותי) יחד עם משחק בועות סבון ומשחק זיכרון: 18 כרטיסיות עם 9 דמויות שונות שעוצבו על בסיס דמויות הקרקס.

ניתן להוריד את הכרטיסיות מכאן הן הודפסו ונכסו למכשיר למינציה להקשחה (כל האלמנטים נלקחו מה-shutterstock

שלוש שעות לפני שכלום הגיעו, הייתי כבר פקעת עצבים זעופה. אחותי המהממת הכינה רשימת מטלות של הדברים שנשאר לעשות (צו'צונה שלי תודה רבה אהובתי. אלופת העולם בסדר וארגון של אחרים):

עוגת רכבת שנלקחה מההדרכה הנהדרת הזאת.

כל ילד קיבל עוגיית גינגר בצורת פיל (אחת הטעימות שאכלתי) שהכינה לנו עוגילי.

נעם היה מאושר עד לב השמיים וכך גם אמא שלו:)

אני חייבת לומר שבלי ההתגייסות של ההורים המקסימים שלי והחברות הנהדרות זה היה מסתכם בקפה ועוגה. תודה ענקית לכולם. גלי תודה שהיה לך את הכוח והסובלנות לשמוע אותי 7 פעמיים ביום
 

זהו להפעם... שנה הבאה הבטחתי לגדי משהו יותר משפחתי.
שבוע טוב לכולם

הילה